פסק-דין בתיק דמ"ר 6399-09

א.        ביום 6.9.09 הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעים לתשלום הפרשי שכר (1,818 ש"ח), ואחזקת רכב (2,272 ש"ח). לתביעה צרף הסכם עבודה ומכתב ב"כ אל הנתבעים.

לטענת התובע לא שולם לו הסך האמור, משהמעביד טוען שלא עבד כראוי.    

ב.         הצדדים זומנו לדיון ביום 22.11.09 בפני כב' הרשמת (כתוארה דאז) ד. וייסמן. משהנתבעים לא התייצבו לדיון, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה והתייצבות, אשר בוטל ביום 12.4.10 לאחר חיוב הנתבעים בהוצאות בסך 500 ש"ח.

ג.         ביום 9.5.10 הגישו הנתבעות 1 ו-3 הגנתן ותביעה שכנגד ולפיהן לא קיימת אצלן יישות בשם הנתבע 2 ולשם הגילוי הנאות, טענו כי ככל הנראה התובע התכוון למר אנדרי סקוברב המועסק ע"י הנתבעת 1 (והוא בן זוגה של הנתבעת 3) (להלן: "אנדרי"). אנדריי מעולם לא העסיק את התובע. מצב בו התובע יבקש לתקן תביעתו,  יוגש כתב הגנה אף בשמו. הנתבעת 3 היא ב"מ ודירקטורית בנתבעת 1, כתב התביעה אינו מגלה כל עילה כלפיה ואף לא התקיימו התנאים להרמת מסך. על כן התבקש ביה"ד למחוק התביעה נגדה.           

            על התובע להשיב לנתבעת 1 כספים שהוציא ממנה במרמה, בלא שביצע כל עבודה. התובע התקבל כאיש מכירות ולאחר שלושה ימי עבודה הפסיק להופיע במקום העבודה בטענה כי הוא עובד מביתו ו/או אצל הלקוחות. בדיעבד, התברר כי התובע לא הופיע לרוב הפגישות ולא סגר עסקאות, אף שטען כי עשה כן. אף כשנשלח להשלים עסקה שכבר סוכמה בין הלקוחה לנתבעת 3 - התבטלה העסקה. לנתבעת 3 היה קושי ממשי ביצירת קשר טלפוני עימו, משנמנע פעמים רבות לענות. בפברואר, לאחר דרישה תקיפה מצד הנתבעת 3, הופיע התובע במשרדי הנתבעת 1 (פעם אחת בלבד) והתחמק מלבוא לעבודה כנדרש. לאחר שהנתבעת 3 הצליחה לשכנעו כי יבוא למשרד בתואנה של שדרוג תוכנת המחשב, הופיע בסוף יום העבודה ב- 3.3.09 ואז נלקח ממנו הציוד שקיבל ונמסר לו מכתב הפיטורין שהוכן עוד ביום 28.2.09. אחת מדרישות הסף לקבלתו לעבודה הייתה כי ברשותו יהיה רכב פרטי. בפועל, התברר כי ברשותו היה אופנוע ועל כן לא יצא, בימי הגשם, לעבודה. בנוסף, סירב בשל עובדה זו, להיפגש עם לקוחות מחוץ לת"א ובמספר מועדים לא נפגש עם לקוחות כפי שנמסר לנתבעות מהלקוחות עצמם. כפי הנראה כך עשה גם עם לקוחות פוטנציאליים ואין בידי הנתבעות המידע על כך. במועד פיטוריו, על אף שעבד 4 ימים בלבד במהלך חודש וחצי, שילמה הנתבעת 1 לתובע על מנת לסיים הפרשה סך של 10,283.91 ש"ח. התובע הגיש תביעתו בחוסר תום לב ועל כן הגישה תביעתה שכנגד להשבת הסכום האמור.

            לכתבי הטענות צורפו קורות חייו, תלוש שכרו, מכתב פיטורין, דו"ח רשם החברות והסכם ההעסקה.                        

ג.         ביום 29.11.10 העידו בפנינו התובע והנתבעת 3.

ד.         לצערנו, בשל טעות לא הובא ההליך למתן פס"ד והוא ניתן עתה עם שוב האב"ד משבתון.

            לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו, להלן הכרעתנו -

יריבות

1.         כאמור טוענות הנתבעות כי לא קיימת אישיות משפטית אצלן בשם הנתבע 2 וכי כפי הנראה המדובר באנדרי. הנתבעות טענו כי מצב בו התובע יתקן תביעתו, יגיש אנדרי הגנתו ולפיה אין יריבות בין הצדדים ועל כן, לא הוגש כתב הגנה בשמו והוא לא הופיע לדיון.

            העובדה כי הוא בעלה של הנתבעת 3 - אינה יוצרת יריבות / עילה כנגדו.

2.         התובע לא הגיש בקשה לתיקון תביעתו או כל בקשה אחרת ונראה כי זנח תביעתו נגד נתבע 2.

3.         על כן, נדחית בזאת התביעה כנגד הנתבע 2 וללא צו להוצאות.

            כך, גם באשר לנתבעת 3 - לא הוכחה עילה משפטית כנגדה שיהא בה להצדיק הגשת התביעה כנגדה. משכך, נדחית התביעה כנגד הנתבעת 3 וללא צו להוצאות.

הפרשי שכר

1.         טוען התובע כי זכאי הוא להפרשי שכר בגין עבודתו בחודש פברואר       (1,000 ש"ח) ובשלושת ימי עבודתו בחודש מרץ (818 ש"ח).

2.         בחקירתו הנגדית, טען כי תקופת הניסיון (אשר בהסכם העבודה צוינה כחודש), הייתה בפועל מחצית החודש משתחילת עבודתו הייתה ביום 11.1.09 ומשכורתו הייתה צריכה להיות משולמת ב-1 לכל חודש.  על כן, כבר בגין עבודתו בחודש פברואר היה צריך להשתלם לו שכר של 1,000 ש"ח נוספים.

3.         אין אנו מקבלים טענת התובע כי חודש הניסיון בו אמור היה לקבל 5,000 ש"ח, הוא "קלנדרי" ועל כן, בפועל, הוא רק מחצית החודש. לא ניתן לפרש ולקבל הטענה מנוסחו של הסכם העבודה, הדן ב"חודש הראשון", ואף אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והנוהג ביחסי העבודה. התובע אף לא טען כי הדבר סוכם בראיון העבודה עימו.